ספרים

"לא מספיק שאני יתום, שאני גם אהיה עצוב?" (עמ' 146) האופטימיות של דוגו פורצת מכל מה שיאמר ויעשה. סיפורו האישי על הילדות בהונגריה ועל הרדיפות אחריו במחנות ההשמדה עובר מפה לפה ומסעיר את השומעים, כי הוא האור בקצה המנהרה עבור רבים וטובים שעברו ימים קשים.

Dugo: The True Story of David "Dugo" Leitner

"I ate, I danced, and I sang. I made jokes. Wasn’t it enough that I was an orphan – did I have to be sad as well?"
Optimistic David (Dugo) Leitner was 14 when he was sent to Birkenau. Now 87, he has accompanied students to Poland many times, sharing his story. "I am thankful to all those who hear my story, and that I am lucky enough to be able to tell it," he says.

Translated by Jessica Setbon

Dugo – Hungarian


"Nem elég, hogy árva vagyok, még szomorkodjam is?

"Akinek van mersze hozzá, olvassa el ezt a szörnyű történetet, amely arról szól, ami ifjúkoromban velem történt. Akinek nincs elég bátorsága, lapozzon tovább, aztán menjen ki a konyhába, és vegyen magának fagylaltot a frizsiderből."

תרגום: גדעון פאר

השנה היא 1967, שבועות אחדים לפני מלחמת ששת הימים. מדינת ישראל הצעירה עוצרת את נשימתה לנוכח המלחמה העומדת בפתח. על רקע התקופה עולה דמותה של פולה בן-גוריון, הנסחפת בסיפור לקשר משעשע ומפתיע עם ילדה בת אחת עשרה וחצי.

דרמה משפחתית עזה ומורכבת: "מלחמת עולם שלישית" פורצת בסלון של סבא וסבתא של צליל, תלמידת תיכון בת 17 העומדת לנסוע עם כיתתה לפולין, כשסבתא מכריזה שהיא מצטרפת למסע.

עלילות לוט

התלמיד לוט, שהוא רב עלילות, מדבר תנ"כית ומצחיק את כל הכיתה.
 

צנחן וחצי

שירה בת העשר מנהלת בהצלחה את הצבא ואת סדר היום של אחיה, שהתגייס לצנחנים.
 

אבא בחופשת לידה

אמא של הדס היא שופטת נוער ושמות האחים ניתנו בהתאם: שם הבכור דִין, ושם הצעיר שמגר. המתח גואה כשההורים מחליטים שאמא תחזור במהירות לעבודתה בבית המשפט, ואבא יקבל (החוק מאפשר זאת) את חופשת הלידה, ויטפל בתינוקת ובבית. ובדיוק כשאימא בנסיעת עבודה לחוץ לארץ קורה משהו דרמטי בבית…

ג׳ינג׳י שכזה

בפורים של אותה שנה התחפשו דורון ואחותו התאומה לשני נפגעים בתאונת דרכים… נשמע הזוי? אולי, אבל הכול אמת. בכלל, דורון הקפיד לדבר אמת. הוא רצה להיות מוהל, כמו אבא שלו, נזהר מלשון הרע כמו מאש, נמנע מצבעי מאכל, לא ניבל את פיו ולא הייתה לו שום סתימה בשיניים! לכלב שלו קראו צ'יפּ והם תמיד נראו יחד: ילד ג'ינג'י עם פנים אדמוניות, וכלב אדמוני עם זנב ג'ינג'י. כשנודע דבר התאונה, נדהמו השכנות: "אבל… הרי רק היום בצהרים ראיתי אותו מטייל עם הכלב!"  

הפרה עם הלב

קשר מיוחד נוצר בין נכד בן חמש לבין סבא ניצול שואה, דרך אהבה משותפת לפרות.